כל המבקש לערער על אמיתות המציאות בתיאורים המקראיים שומט לכתחילה את האפשרות לזהות את הצמחים . זיהוי צמחי המקרא מבוסס על תבנית הנוף הגאוגרפית המתוארת בכתובים : את ה ' מלוח ' וה ' רותם ' ( מל " א יט ג-ה ; איוב ל ד ) יש לחפש במדבר , את ה ' כופר ' בכרמי עין גדי ( שיה " ש ט יד ) ואילו את ה ' אלון ' וה ' אלה ' הנזכרים אצל ישעיהו ( ו יג ) באזור ההר הים ֿ תיכוני , את תיאורי הצומח של יחזקאל – בנופי בבל , את ה ' קנה , ' ' ה סוף ' וה ' גומא ' בנילוס ( שמות ב ג ; ישעיהו יט ו ) ואת ה ' אבטיחים ' ה , ' בצלים ' ושאר הירקות – בחקלאות השלחין המצרית ( במדבר יא ה . ( זיהוי הצמחים עשוי להשתנות בהתאם לספרים השונים של התנ " ך . את זיהוי ה ' אטד ' הנזכר במשל יותם ( שופטים ט יד-טו ) יש למצוא באזור שכם , ואילו את ה ' אטד ' הנזכר בבראשית יש לחפש בעבר הירדן ( נ י . ( אין הכרח שמדובר באותו מין צמח , אלא בשם קיבוצי ( ראו ע " כ בהמשך . ( השוני בין תיאורי הנביאים השונים נובע לא רק מתוך רקע סביבתי שונה , אלא גם מסגנון לשוני ייחודי שבא לידי ביטוי לעתים בשמות צמחים שונים שהיו מקובלים באזורים או בזמנים מסוימים לצמחים זהי...
אל הספר