ככל שחלף הזמן הקצינה הפלוגתא סביב פרשת אלטנוילנד ולשיאה הגיעה בסוף חודש מארס ובמשך חודש אפריל . 1903 כל צד התבצר בעמדותיו , וההאשמות שהוטחו היו חריפות ורק קצתן ענייניות . 'אחד העם כתב את מאמרו לשם השמדת הציונות הפוליטית ' , ' כתב המחזאי והםטיריקן םמואל גרונמן . החרו החזיקו אחריו חברי ועד האגודה הציונית מביאליםטוק : 'ראינו בו [ באחד העם ] סימנים מובהקים של התנשאות ... הוא רצה להטיל את עצמו כדיקטטור רודה בלי גבול וקצב . במשפטיו אשר הוציא על היהדות מרובות המילות המצלצלות והחריפות כדי למצוא חן בעיני הצעירים ולבלבל את מוחותיהם . למשפטיו על יישוב ארץ ישראל , שאין להם יסוד נכון במציאות , הדביק את אות 'האמת ' המדומה , אשר לקחה מאז במונופולין . ' הניגודים בין 'המזרחים' ל'מערבים ' חצו קווים . אינטלקטואלים אנשי המערב , אשר נטו כביכול בתרבותם להרצל ולנורדאו , הביעו תמיכה גלויה דווקא באחד העם , 'הנציג הרוחני של עמנו במזרח , ' כדברי המזרחן וחוקר מדעי היהדות ישראל פרידלנדר , והפילוסוף מרטין בובר יכתב עליו : ] ' האיש ] שעשה בדברים ובמעשים לשינוי מהפכני ברוח היהדות הרוסית המשכילה ועל ידי כך לעיצוב הדמו...
אל הספר