דמותו של דוד המלך בשירה העברית של אורי צבי גרינברג

פנים רבות לדוד המקראי : רועה צאן , מנגן , רע , בעל , אוהב נשים , מלך , לוחם , כובש , אב לבנים יורשי דרך ולבנים מורדים ועל -פי מסורת ישראל גם " נעים זמירות , " בעל תהלים . עיוננו מבקש לבדוק איזה צד באישיותו של דוד כבש את אורי צבי גרינברג ( להלן : אצ ( ג " ומנסה לתת טעם לבחירתו . מלך לוחם וכובש עיון בכתביו מגלה , שדוד נתפס בעיקר כאישיות מלכותית לוחמת , כובשת ומרחיבת גבולות . " ב שיר החלום הנעלה " מתגלה דוד בהיכל השלישי , מוקף שלטי גיבורים ומצודות " וחיל מצב ישראל צופה נילוס ופרת " , המעידים על צמהע צבאית , אסטרטגית וגבולות טבעיים מובטחים מקדם . ב " מקהלה ב : ' שיר אלי אדמות " מסמן דוד הכובש עם חרב בידו דרך -חיים ליורשיו : "וכמתכנת דוד נעש חרב : לכרת בה בריתות / עם עמים , החיים על אתם על חרבם ועל שיר / . ואשר יתנכל אל גזענו – בחרב נדביר " . לעם נורמלי , אליבא דאצ " ג , שלושה קדקדים . את – לגוף ( למחייה , ( שיר , היינו חזון – לנפש ולנשמה וחרב – לביטחון ולהגנה . " ב שיר ליום ותהתגל " עומד דוד בראש מסע כיבוש , כקודמו יהושוע , וכבאים אחריו , " מלכי יהודה וישראל עדי ינאי הנעלה . " דוד מצטרף אל...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור