החינוך הלא–סנטימנטלי עיקשותו של הד ַ נדיזם " אדם נראה לנו קומי , אם בהשוואה לנו הוא משקיע יותר מדי בפעולות הגופניות שלו ומעט מדי בפעולות המנטליות שלו " . זיגמונד פרויד , "בדיחות והקומי" ( 255 , 1965 Freud ) " יופיו של הדנדי מתאפיין מעל לכול באווירת קרירות הנובעת מהנחישות האיתנה שלא לאבד שלווה " . שארל בודלר , "הדנדי" ( 29 , 1965 Baudelaire ) ניתן לחשוב על שנות השישים כזמן האידיאלי ( אולי האידיאלי ביותר ) למפגש ראשון עם התעלומות הפרימיטיביות של מרתה גרהם . כל החיצים התרבותיים הורו לכאורה בכיוונה : חידוש ההתעניינות במיתוס ובריטואל , עלייתם המטאורית של אינטלקטואלים " דיוניסיים" כדוגמת נורמן או . בראון , המודעות הגופנית הרווחת , הסקסואליזציה של התרבות הכללית . מדוע אם כן , במפגש הראשון עם הכוריאוגרפיה של גרהם בקיץ 1967 " ) קיץ "האהבה הידוע לשמצה , לא פחות , ( התרשמתי שעבודתה די ... דוחה ? מדוע התנהגתי בצורה כל כך לא נאותה , נשכתי את לשוני בניסיון עקר להחניק התקף קשה של צחקוקים ? אין ספק , האשם היה בגבולותיה הצרים ( יש שהיו אומרים האידיאולוגיים ) של הרגישות שלי . הייתי בן שבע–עשרה מפותח לגי...
אל הספר