יום חמישי , י"ח אייר תש"ח , ל"ג בעומר בכל זאת אין אנו נכנעים . לחץ התושבים על מפקדת האזור – גובר . סבלם איום , ולא יתואר במילים . החלטנו לנסות להחזיק מעמד עוד יום . הודענו העירה ברורות : אם לא פורצים הערב , יישחטו 1400 תושבי המקום . ההתקפה הערבית נמשכת . אנשינו מחזיקים מעמד בכמה עמדות , המטה אינו יכול לעשות דבר . כל הבתים בגוש בית אל – נהרסו . הערבים תפסו חלק גדול מהעיר העתיקה . ה"חורבה" – בידם , בית הכנסת המפואר , הנערץ על ידי היהודים בכל העולם , נהרס על ידי הערבים . חצר ה"חורבה , " זה המקום , שישב בו ר' שמואל סלנט ודן בו דיניו , ובו התרכזו חיי הציבור האשכנזי במשך דורות – עולה באש . אנו נסוגים מגוש בית אל , מרחוב היהודים , מעמדת המשטרה , ומתבצרים רק במועדון המגן העברי , הצופה על בתי הכנסת על שם ר' יוחנן בן זכאי , שבהם מרוכזת אוכלוסיית העיר העתיקה . מועדון המגן העברי עומד ליפול כל רגע . המערכה אבודה . בני [ מהרש , [ "ק ממפקדי הפלמ"ח , מודיע " הערב אנו באים , " אך השחר עולה , והפלמ"ח לא פרץ . נוצחנו .
אל הספר