בימים , אשר בהם למד הנער שאר ישוב כהן בישיבת מרכז הרב וגדל בתורה , עמד היישוב היהודי בארץ ישראל לפני סכנות רבות , שאיימו על עצם קיומו . פרעות הערבים בארץ והמדיניות הבריטית העוינת – גרמו למאורעות דמים ולתחושה קשה , שליוותה את היישוב היהודי בארץ ישראל כבר מראשית ימי המנדט . התסיסה הלכה וגברה ככל שיחסם של השלטונות הבריטיים הורע בהפלית תושבי ארץ ישראל היהודים לרעה על פני הערבים הפורעים . גם מדיניות " הספר הלבן" וסגירת שערי הארץ בפני פליטי חרב הנאצים לאחר מלחמת העולם השנייה – עוררה זעם בקרב היישוב . התחילו התארגנויות מחתרתיות בארגוני ההגנה , האצ"ל והלח"י . חלק מארגונים אלה תמכו יותר בפעולה אקטיבית כנגד הערבים והשלטון הזר , ומהם – תמכו יותר בהבלגה , אך המטרה המשותפת לכולם הייתה להגן על היישוב היהודי בארץ ולפעול לסילוק השלטון הזר – תוך כדי בניית אלטרנטיבה מדינית . הדי המאורעות והתארגנויות מחתרתיות אלו – הגיעו גם לספסלי ישיבת מרכז הרב : בניגוד לרובם של הרבנים וראשי הישיבות בארץ , שהתרחקו והרחיקו את תלמידיהם מחברות במחתרות , וחברי מחתרת , שבאו מבתים שומרי מסורת , נאלצו להכריע בין שהותם בישיבה ...
אל הספר