ג. בת כהן שזנתה (ויקרא כא, ט)

" ובת איש כהן כי תחל לזנות , את אביה היא מחללת באש תשרף" M . Roth , “ Women in Transition and the BIT MAR "BANI , RA 82 ( 1988 ) , pp . 15 138-131 שתי שאלות מתעוררות בחוק זה : ( 1 מה הייתה עמדתו של המחוקק כלפי זונות שאינן מזרע כוהנים ? או : מה הייתה עמדתו כלפי הזנות כמקצוע ? ( 2 מדוע עונשה של בת כוהן שזנתה כבד כל כך – מוות בשריפה ? נזכיר , כי בחוקי המקרא אין חוק האוסר את הזנות , וכמובן מאליו שאין גם עונש על אישה העוסקת במקצוע זה . זאת ועוד : גם בסיפורי המקרא לא מצאנו עדות האוסרת את הזנות כמקצוע . עובדות אלו מחדדות את השאלה : מדוע מוטל עונש מוות כה אכזרי ( מוות בשריפה ) על בת כוהן שזנתה ? כדי להבין זאת נזכיר , כי בחברה הישראלית הייתה הבחנה בין כוהן לבין איש ישראל . לכן , גם מעמדה של בת כוהן היה שונה ממעמדה של בת ישראל . בהיותה ממשפחת כוהנים , קרבתה אל הקודשים למיניהם הייתה מציאות יום–יומית . לכן , זונה ממשפחת כוהנים " את אביה היא מחללת , " היינו : היא טימאה את מתחם הקדושה של בית אביה , שתחת חסותו היא אמורה לחיות עד יום נישואיה . במעשה זה היא מסירה את הגבולות  אל הספר
מוסד ביאליק