סיכום הספר

האמפתיה , לא הזמן , היא שמרפאת את כל הפצעים . ש"ק ) ) אמפתיה במיטבה היא רוחנית , בעלת נשמה מיוחדת שקשה לתארה במילים . נשמתה של האמפתיה אמורה לנוע על כנפי הנשמה והאהבה של איש החינוך . בתהליך האמפתי יש מקום לטעויות ויש זמן לתקן אותן . עם זאת , בשל נפשם הרכה של החניכים , רצוי שלכל איש חינוך תהיה תחושת אחריות של מנתח מוח וכן שערי רחמים וטוב לב . כדי להעלות את הסיכוי לאמפתיה מיטבית יש לשלב רגשות , מחשבות ומעשים , וכן חשיבה אינטואיטיבית וחשיבה שיטתית . יש לבצע את התהליך האמפתי גם אם האמפתיה אינה מציפה אותנו , מכיוון שיש יחסים מעגליים של סיבה ותוצאה בין רגשות של אמפתיה , מחשבות של אמפתיה והתנהגות של אמפתיה . לפי ניסיוני , אפשר וצריך לעבוד בו-זמנית על כל המערכות , וכך להשיג הצלחה מרבית . איש חינוך הנוקט תהליך אמפתי אמור לכבד ולהעריך את הייחודיות של כל תלמיד ואת עובדת היבראו בצלם אלוקים . הוא אמור לספק תמיכה , הבנה והעצמה הן למאבקים ולקונפליקטים האישיים של כל תלמיד והן לצמיחתו . קידום הצמיחה של כל תלמיד מתבטאת בהכרת זכויותיו וחובותיו , בשילוב בין חופש ואחריות ובזכותו לממש את עצמו ולהיות מאושר ו...  אל הספר
מכון מופ"ת