בתקופת הצנע דרש משרד המסחר והתעשייה מענף הטקסטיל לספק באופן מאורגן מוצרי הלבשה לאוכלוסייה המקומית . היצרנים קיבלו הזמנות מיוחדות ונתבקשו להעניק להן עדיפות . כדי להבטיח שהיצרנים ייצרו וימכרו את הסחורה על פי החלוקה שנקבעה מראש בין בגדים זולים , שנמכרו לפי תלושים ( בגדי "לכל" שיידונו להלן , ( לבין סחורה חופשית , ערכו מפקחים ביקורת במפעלים ועברו על מאזניהם החודשיים . היו יצרנים שניסו להגדיל את רווחיהם באמצעות חיסכון בחומרי גלם שנועדו לייצור בגדים זולים , ולא אחת גילו המפקחים שמפעלים מכרו יותר מן המכסה המותרת בשוק החופשי . העבריינים שנתפסו נענשו באמצעות קנסות או ביטול רישיונות ייבוא . התוצרת המקומית , שהייתה נתונה בפיקוח ממשלתי , הייתה בעלת איכות ירודה לעומת איכות האריגים מתוצרת חוץ . הצורך לספק מוצרי לבוש זולים במהירות גרם להידרדרות של תהליך ייצור הטקסטיל , הן באיכות החומר והן בעיצוב המוצר , ועל כן הרמה והדימוי של תוצרת הטקסטיל המקומית הידרדרו אף הם , בייחוד לעומת הנסיקה של העשור הקודם . הבעיה העיקרית שעמדה לפני יצרני הטקסטיל בשנותיה הראשונות של המדינה הייתה אי הספקה מתאימה וסדירה של חומרי...
אל הספר