זאת קומתך דמתה לתמר ושדיר לאשכלות : ח אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ט ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפז וריח אפןל כתפוחים : וחכך כיין הטוב הולך לדודי למי ^ רים דובב שפתי ישנים : מבוא לעיל תיארה המקהלה את גוף הרעיה בכיוון העולה מלמטה למעלה , תוך הדגשת גובהה . עתה גם הדוד מתבונן בה באופן דומה "זאת קומתך דמתה לתמר ... אמרתי אעלה בתמר" ( פס' ח ט . ( כמה מחלקי גופה שהוזכרו על ידי המקהלה חוזרים ונזכרים בפי הדוד : "שדיך" ( פס' ד ; ח ט (; "אפך" ( פס' ה : ט . ( גם היין מופיע בשני השירים : "אל יחסר המזג" ( פס' ג (; "וחכך כיין הטוב" ( פס' י . ( הדוד פותח את דבריו בדימוי הרעיה לתמר , אך במהלך התיאור מתרחב הדימוי כדי גן נושא פרי , הגפן והתפוחים מתוספים על התמר . ואם לא די בשלושה מיני פירות נוסף עליהם היין הטוב ( פס' י . ( דומה שהדוברים מתחלפים באופן מפתיע במהלך פס' י : לאחר שהדוד דימה את הרעיה לתמר הוא מעז לומר : "אעלה בתמר אחזה בסנסניו" ( פס' ט ) אך אין בו העת לומר כי יאכל מן הפירות , אלא רק לרמוז לשאיפתו ליהנות מן הפרי : "ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים" ( פס' ט , ( לפיכך כשהוא מגיע לדבר בחכה...
אל הספר