יפה כלבנה ברה כחמה - הבחירה בשמות הנקביים של המאורות כיוון שמדבר בנערה . הלבנה מופיעה במקרא תמיד לצד החמה ותמיד בסדר זה ( ראה ישי כד כג : ' " וחפרה הלבנה ובושה החמה . " ברה - טהורה , זכה , משורש בר"ר , וראה ( בקשר לאור : ( "מצות הי ברה מאירת עינים" ( תה' יט , ט . ( המזמור משווה בין אור השמש לאור המצוות , וראה שם בפס' ז : " ואין נסתר מחמתו . " האור הולך ורב , מאור השחר לאור הלבנה וממנו לאור החמה ; הדוד הולך ומסתנוור . יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות : הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שעךך כ $ ךר העזים שגלשו מךהגלןך : שניך כעדר הרחלים שעלו מךהרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם : כפל ח הרמון ךקןתך מבעד לצמתך : ז ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר : אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה : מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות : מבוא בשיר הקודם תיארה הרעיה את דודה כאחד , יחיד ומיוחד , "דגול מרבבה" ( ה , י ) ועתה הוא מתאר אותה כ"אימה כנדגלות" ( פס' י , ד . ( בנות ירושלים כינוה "היפה בנשים" ( ה , ט : ו , א ) ו...
אל הספר