דודי לי ואני לו הרעה בשושנים . טז עד "\ שיפוח - v היום : - ונסו w הצללים : א י , סב ° דמה לןל דורי לצבי או לעפר האילים nrrby בתר : מבוא פסוקי השיר שבים ונכפלים בספר : ב , טז - ו , ג ( בהיפוך סדר רכיביו (; פס' יז = ד , "; 7 פס' יז חוזר בשינויים קלים להלן ח , יד וראה גם לעיל פס' ט , ועיין בגוף הפירוש ובמבוא סעיף ירו . שיר זה מופיע בעקבות השיר בו משכנע הדוד את הרעיה לצאת ולחזות ביפי הטבע האביבי ( פס' ח יג , ( לאחר השירים הקצרים בהם הוא מנסה ללוכדה ( פס' יד , ( ואילו היא מכריזה על הסכנה הצפויה לה ממנו ( פס' טו . ( והנה , כאן היא מתפייסת לו לכאורה , יודעת שהם נועדו זה לזו וזו לזה ( פס' טז ) אך מייד שבה ומשלחת אותו להרים מהם בא ( פס' ח , ( תוך שהיא מדמה אותו "לצבי או לעפר האילים" ( פס' ט . ( חוסר הסבירות בהתנהגותה מעלה את השאלה האם אכן לפנינו שיר אחד או שני רסיסים שדבר אין להם זה עם זה . חיזוק לכאורה , לאפשרות השנייה נמצא בעובדה שבפס' טז מדברת הרעיה אודות דודה ואילו בפס' יז הריהי מדברת אליו ( ואין שיתוף ביניהם אלא בכינוי האהבה "דודי , " ראה מצב דומה להלן ז , יא , יב יד ; אחדותם של פס' טז...
אל הספר