דושיח של אוהבים (ב, א־ג)

אני חבצלת ה nMW ן 1 ר # העמקים : א ב c ביז החוחים כז רעיתי ביז הבנות : ב כתפוח בעצי היער כז ד 1 די ביז הבנים ג בצלו " חמדתי ויבבתי ופריו מתוק לחכי : מבוא השניים אינם מדברים כביכול זה אל זה אלא זה על זה , בלשון נסתר . עולם הצומח , שבדושיח הקודם שימש לעיצוב הקרבה בין השניים , שב ומשמש כאן החל מן הפתיחה : הנערה נדמית לפרחים ( חבצלת ושושנה ) ואילו דודה נדמה לעץ התפוח . ההשוואות בין הרעיה לחברותיה ובין הדוד לחבריו מזכירות את משל החוח והארז ( מל"ב יד , ט ) המדבר בנישואים בין צמחים , ומשל יותם ( שופ' ט , ח טו , ( וראה להלן . אם בדושיח הקודם פתח הדוד והנערה סיימה ברמז לקרבה , ליחסים האינטימיים שביניהם , כאן היא הפותחת , הוא משיב לה , והיא מסיימת בדברים על הקשר האינטימי שביניהם . דומה כי בדושיח זה שלושה מהלכים ( ולא שניים בלבד ) משום שאין הדוד מבין את כוונת דבריה של הרעיה בפס' א , ומשיב לה שלא כהלכה ( פס' ב . ( היא אינה מעמידה אותו על טעותו אלא עושה שימוש בדבריו כדי להגיע אל מטרתה ( פס' ג , ( וראה להלן . פירוש [ א ] חבצלת השרון - זיהויה של החבצלת אינו ודאי , ואין בכתובים אחיזה מספקת לזיהויה . ה...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס