לג. מקומו של שיר השירים באסופת ספרי המקרא

רוב הדפוסים שלנו - ההולכים בעקבות כתבי יד אשכנזיים וצרפתיים - מעמידים את שה"ש בראשו של קובץ חמש מגילות הערוך על פי מועדי קריאתן בחגים ועל פי התפיסה שמחזור המועדים פותח בפסח על פי שמ' יב , ב : שיר השירים ( פסח , וראה סע' לד , ( רות ( שבועות , ( איכה ( תשעה באב , ( קהלת ( סוכות ) ואסתר ( פורים . ( קובץ מגילות ערוך באופן שונה , על פי תפיסת המסורת את הסדר הכרונולוגי בו נכתבו , בחלק מכתבי היד הקדומים כגון כתר ארם צובא ( חלב , ( וכתב יד לנינגרד : רות ( המסיימת בךוד , ( שיר השירים וקהלת ( מגילות שחיבורן מיוחס לשלמה , ( איכה ( קינות על חורבן בית ראשון ) ואסתר ( המספר על פרק בתולדות גלות פרס . ( הגמרא שאינה יודעת עדיין את קיבוצן יחדיו של חמש המגילות - משום שרק בימי הביניים החלו כולן משמשות בפולחן ( ראה סע' לד ) מביאה ברייתא על סדרם של ספרי המקרא : '' סדרן של כתובים רות וספר תהלים ואיוב ומשלי קהלת ושיר השירים וקינות דניאל ומגלת אסתר עזרא ודברי הימים" ב"ב ) יד . ( ע"ב , סידור זה - המקובל גם בכתבי יד ספרדיים ועל דעת בעלי המסורה - משקף תפיסה כרונולוגית מסורתית : לאחר מגילת רות המסיימת בהולדת דויד ...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס