כד. אווירת חלום

כבר ב 1813 העלה הכומר הקתולי J . L . Von Hug ( בחיבורו Das Hohe Lied in , ( einer noch unversuchten Deutung , Constanz-Freiburg את הטענה שמגילת שיר השירים כולה היא בבחינת חלום . כנקודת מוצא שימש לו , כמובן , הכתוב : "אני ישנה ולבי ער" ( ה , ב . ( על טענתו חזר פריהוף B . Freehof , "The Song of Songs . ) ( A General Suggestion " , JQR 39 ( 9-1948 ) , pp . 402-397 הרואה בספר כולו את חלום האהובה המבקשת אחר דודה . אמנם ניתן להצביע בספר על שירי חלום לא מעטים אך בהכללת השירים כולם תחת כותרת החלום יש משום הגזמה יתרה . במגילה שני חלומות לילה : הראשון נפתח במלים "על משכבי בלילות" ( ג , א , ( נוסחת פתיחה ההולמת חלום ( וראה בגוף הפירוש ) וסופו בקריאת הרעיה לרעותיה : " השבעתי אתכם בנות ירושלים ... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" ( פס' ה . ( משנהו - הדומה לו בקווים רבים של לשון ותוכן - פותח אף הוא בנוסחה המעידה על מצב של חלום : "אני ישנה ולבי ער" ( ה , ב . ( גם כאן מסתיים החלום ( פס' ב ח ) בהשבעת בנות ירושלים , אלא שהיחידה הספרותית - הארוכה והמורכבת בשירי הספר - הולכת ונמשכת עד ו , ג . קווי ...  אל הספר