הדמות המשנית הבולטת ביותר בספר היא הדמות הקולקטיבית של בנות ירושלים . ברוב המקרים הן משמשות כנמען לדבריה של הרעיה . אליהן היא פונה כדי להתנצל , ובעצם להתגאות , ולעורר קנאה על היותה שונה מהן וחופשיה מהן ( א , ה ו . ( בדרך כלל היא פונה אליהן בשירי חלום - בין חלומות לילה ובין חלומות בהקיץ ( ראה סע' כה , ( היא מדברת אליהן , ואל הדוד לסירוגים ( א , ב ד ; ב , ד ז ; ח , א ד , ( היא משביעה אותן בהשבעה החוזרת שלא לעורר אותה או לא להפריע למעשה האהבה ( ב , ז ; ג ! ה , ח , ד ) ומבקשת את סיוען ( ב , ה : ה , ח . ( בשיר אחד בנות ירושלים מנהלות דושיח עם הרעיה ( ה , ב-ו , ג ) ומשמשות כמעין מקהלה במחזה יווני שתפקידה לפרש ולקדם את מהלך המחזה . דמות קולקטיבית נוספת עמה נמצאת הרעיה במגע , ובעצם בעימות , היא דמות האחים . הללו , המייצגים את הנורמות החברתיות הנוקשות , מתעמרים בה , מענישים אותה , "שמני נטרה את הכרמים" ( א , ו , ( ואף מתגרים בה בדברם על עתידה והאפשרות שתינשא יום אחד לגבר ( ח , ח ט . ( בשני השירים יוצאת הנערה וידה על העליונה . בראשון , מתברר שהיא עושה מה שלבה חפץ , ובשני היא משיבה על לעגם מנה אח...
אל הספר