ברוב שירי הספר אין האוהבים נשואים ( להוציא ד , יב-ה , א המסתיים במשתה חתונה , ( אך ניכר שהם מיועדים זה לזו וזו לזה , כפי שיעידו כינוייהם : הוא מכנה אותה "רעיתי" ( א , ט , טו ; ב , ב , י , יג ; ד , א , ז ; ו , ד (; "כלה" ( ד , ח , יא : ( "אחתי כלה" ( ד , ט , י , יב ; ה , א " (; אחתי רעיתי" ( ה , ב (; והיא מכנה אותו "דודי" ( א , יג , טז ; ב , ג , ח , ט , י , טז , יז , ד ; טז ! ה , ב , ד , ה , ו , ח , י , ט , טז : ו , א , ב , ג ; ז , יא , יב : ח , יד . ( בשלושה מן הכתובים המנויים לעיל אומרת הרעיה מפורשות "דודי לי ואני לו" ( ב , טז , ובדומה ו , ג ; ז , יא . ( אף שהאוהבים אכן נועדו להתאחד עדיין הם צריכים לגבור על מכשולים שונים ומכאן אווירת הגעגועים השורה על רבים משירי הספר ( א , ז ; ב , ח יד ; ג , א ה ; ד , ח יא ; ד , יב-ה , א : ה , ב-ו , ג ; ז , ח י ; ז , יא יד ; ח , א ד . בכמה משירים אלה הם אכן זוכים באיחוד הנכסף ( ג , א ה ; ד , יב-ה , א ; ה , ב-ו , ג . ( בשירים אחרים הם אכן מאוחדים ( ראה לדוגמה א , ב ד ; ב , ד ז , ( אך בחלק מן השירים האיחוד רק בחלום ( ראה סע' כה . ( אחד האוהבים צריך ליזו...
אל הספר