בספרות המקרא מסור התפקיד העיקרי לגברים : אבות , שופטים , כוהנים , מלכים ונביאים . כלל זה נקלט היטב ב"שבח אבות עולם '' של בן סירא . בשבחו את אנשי השם , "אנשי חסד אבותינו בדורותם" ( מד , א ) הוא מזכיר גברים בלבד . במקרא הנשים חוסות בצלם של הגברים - בעליהן , ולעתים אף אינן נזכרות כלל : שמן של אשת נוח ואשת לוט לא נודע . נשות בני יעקב לא נזכרו , פרט לבת שוע אשת יהודה , וכן אין זכר לאשת יפתח , אם בתו . אכן , יש נשים היוצאות מכלל זה : דבורה ויעל ( שופ' ד ה , ( דלילה ( שם טז , ( האשה החכמה מתקוע ( שמ"ב יד ) והחכמה מאבל בית מעכה ( שמ"ב כ , ( בת שבע אם שלמה ( מל"א א , ( איזבל המרשעת ( מל"א כא , ( האשד . הגדולה משונם ( מל"ב ד , ( נעמי , רות , אסתר המלכה , ועוד . ההסברים לחריגות אלה מן הכלל נעוצים בתפקידי הנשים בכל סיפור וסיפור . המקרא כמעט שאינו מזכיר הולדת בנות . היעלה על הדעת , למשל , סיפור עלאשה עקרה המתבשרת על הולדת בת ? והיה אם תזכר הולדת בת במקרא הרי זה כבדרך אגב , וכמעט מחוסר ברירה . בתיאור לידתם של בני יעקב דורש הכתוב את שמו של כל בן ובן , ומדרשי שמות אלה מקדמים את העלילה , בהמחישם לקורא ...
אל הספר