רק במאמץ רב ניתן ללקט מספרות המקרא רמזים לקיומה של שירת אהבה בעולמם התרבותי של בני התקופה ( ראה סע' יג . ( שה"ש מנוגב מכל אווירה דתית ולאומית המאפיינת את ספרות המקרא , הוא יחיד ומיוחד , ושונה עד מאוד מספרות זו ( ראה סע' ד . ( ייחודו של שה"ש גורם לכך שאת הצופן לפיענוחו פירושו יש למצוא בו עצמו , וסיועה של ספרות המקרא במלאכת הפרשנות מוגבל . גם היקפו המצומצם של הספר מותיר לעתים את הקורא הפרשן נבוך וחסר מקורות שיסייעוהו בפתרון בעיה זו או אחרת . קושי נוסף - הכרוך במידת מה בייחודו של הספר - הוא לשונו , ובעיקר המלים היחידאיות הרבות השזורות בו ( ראה סע' טו . ( התיחום בין היחידות הספרותיות השונות , שלו השלכות מכריעות על פירושן אינו קל ( ראה סעי ג , ( ואף תיחום חלקם של הדוברים בגוף היחידות אינו חדמשמעי ( ראה שם . ( לשירים רבים אופי חידתי : הם נושאים מסרים דומשמעיים ( ראה סע' כד ) משום שהרעיה והדוד מתגרים זה בזה , עוקצים זה את זה כדרכם של אוהבים , והקורא חייב לרדת לעומקם של ריבוי הרבדים . לעתים אף מיטשטש הגבול שבין משל ונמשל ( ראה שם ) ואותה מלה , ובאותו שיר ממש , יש והיא נושאת שתי משמעויות שונות ...
אל הספר