מגילת אסתר מספרת את סיפור מקורו של חג הפורים , מלמדת כיצד לחגוג אותו וקובעת את חובת שמירתו לדורות . הסיפור שמספרת המגילה חסר סבירות היסטורית וחוקרים רבים מסכימים כיום שיש לראותו כסיפור דמיוני , כמוהו כסיפורים אחרים שרווחו בין היהודים בארץ ישראל ובגולה בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית . נראה שהסיפור היה מוכר בגרסות שונות , או שעבר כמה שלבי התפתחות , בטרם נכרך עם חג הפורים ושולב במקרא . כסיפור גולה , סיפור על אודות - ומן הסתם גם עבור - יהודים בגולה בתקופה הפרסית , הוא מתאר תמונה אופטימית על הישרדות היהודים והצלחתם בארץ זרה . בכך הוא דומה לסיפורי גולה אחרים , כגון זה שבספר דניאל ( פרקים , ( א-ו ולהיהודית ולטוביה שבספרים החיצוניים . אולם בשונה מספרים אלה , אין במגילה דמויות חסודות , ואף אין בה דגם לסגנון חיים דתי . מגילת אסתר היא החילונית שבין ספרי המקרא , ואין בה כל אזכור לשמו של האל , למקדש , לתפילה או למנהגים אופייניים ליהדות , כגון כשרות . עם זאת , מבין כל ספרי המקרא שמחוץ לתורה , המגילה היא היחידה שמציגה את מקורותיו של חג חדש . מסיבה זו למצער , אם לא מכל סיבה אחרת , צריכה המגילה להחשב ...
אל הספר