ב. פזורה ללא גלות

אכן , דומה שההסכמה הרחבה ביותר במחקר על תולדות הציונות שוררת בעניין האקסיומה הקובעת , בניסוחים שונים , כי בסיסה של הציונות כתנועה לאומית ופוליטית Kohn , Living in a World Revolution , p . 18 42 Koralka , Cesi v Habsburske risi , pp . 173—168 43 King , Budweisers into Czechs and Germans , pp . 147—137 44 הורכב משלילתה של הוויית הגלות האקםטריטוריאלית , מעקירתם של היהודים מארצות ישיבתם ומהשתרשותם בארץ חדשה . מאלף גם לראות , כי עם ראשיתו של הפולמוס האידאולוגי בין ההיסטוריונים הישראליים ה"ביקורתיים" לבין ההיסטוריונים ה"ממםדיים" בשנות התשעים של המאה הקודמת , הלכה הסכמה זו והתרחבה . בן ציון דינור , גדול סנגוריה של האידאולוגיה הציונית בקרב ההיסטוריונים בשעתו , ואמנון רז קרקוצקין , אחד הבולטים במבקריה היום , היו , מן הסתם , תמימי דעים באשר להיותו של מושג "שלילת הגלות " רכיב הכרחי בתודעת הציונים האירופים בתקופה שבה אנו דנים . בהקשרו של פולמוס אידאולוגי זה אין אפוא מחלוקת בעניין עצם מרכזיותה של "שלילת הגלות " בציונות האירופית , גם כאשר מדובר על ראשית המאה העשרים , אלא בשאלה האם הייתה שלילת הגלות ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי