א. "כור היתוך" לעומת "פסיפס"

עד לפני כעשור נטה המחקר לתאר את המציאות החברתית התרבותית בחברה ההבםבורגית של siecle-de-fin n כמציאות שבה חיו זו לצד זו אוכלוסיות בעלות תודעה לאומית מוגדרת וברורה . ההיסטוריון האוסטרי מיכאל יון , ( John ) שחקר את תפיסות האתניות והזהות באוסטריה ההבםבורגית וברפובליקה האוסטרית , ערער לפני שנים מספר , לראשונה באורח שיטתי וכולל , על הנטייה הזאת . בדיונו במיוחד בחלק האוסטרי של המדינה האוםטרו הונגרית , טען יון כי לקראת סוף המאה התשע עשרה התאפיינה האווירה החברתית התרבותית באזור זה במעין מתח מתמיד בין שתי מגמות יסוד : מגמת הלאומיות המבוללת ומגמת הרב תרבותיות . לשם המשגתה של דינמיקה זו הציע יון דגם ששני רכיביו נועדו לבטא את שתי המגמות הללו : "כור היתוך / פסיפס " . "( melting pot / "mosaic ) את מגמת הלאומיות המבוללת של כור" היתוך " ייצגו תנועות לאומיות אשר חתרו להשלטת הלאומיות שלהן על בני לאומים אחרים ותרמו אגב כך להבניית מרחב חברתי תרבותי של מחנות לאומיים הומוגניים . מגמת הרב תרבותיות של ה " "פסיפם מצאה , לעומת זאת , את ביטויה בהתחזקותן של זהויות נטולות תודעה לאומית מובהקת , שלא עלו בקנה אחד עם...  אל הספר