הצער והבדידות שפקדו את האישה האלמנה עם מות בעלה העיקו עליה קשות . היבט זה מוזכר הרבה במקורות מן הגניזה , אך נדון מעט בספרות השו"ת , הן זו של גאוני בבל והן זו של חכמי ישראל באירופה . אין בכך כדי להפתיע , שכן ספרות השו " ת עוסקת בעיקר בשאלות הלכתיות ובסכסוכים שבין הבריות . עולמה הרגשי והמנטלי של האלמנה לא נכלל בתחומים אלה . ואולם , גם במקומות שבהם יכלו חכמים להפגין 29 הרליהי , שם , עמי . 6 ראה גם : גודי , התפתחות המשפחה , עמ י . 65-64 30 ראה הדיון במעמדה הכלכלי של האישה , לעיל , פרק ו , הערה . 151 על מקומה של הנדוניה במערך המשפחתי בפרספקטיבה כוללת - היסטורית , סוציולוגית ואנתרופולוגית - ראה : גודי וטמביה , הנדוניה ורכוש הכלה . אמפתיה לרגשותיה של האלמנה ולעולמה הרגשי הם לא עשו כן תמיד . הדבר בולט במיוחד בספר "הזוהר , " המשקף "שיח גברי " מובהק , שהאישה תפסה בו מקום משני בלבד , כפי שנראה להלן . קשה להניח שכך גם היה במציאות . בראש ובראשונה יש להזכיר את ההסתייגות המצויה בספר "הזוהר " מנישואין עם אלמנה . כבר בתלמוד היו כאמור חכמים שחששו מנישואין עמה , בשל מחשבותיה על בעלה הראשון וההשוואות שהיא...
אל הספר