כאשר פנו ר' מנחם מנדל מוויטבםק ור ' אברהם מקליםק אל רש"ז בשנים תקמ"ה ותקמ ( 1785-1786 ) ו '' וביקשו ממנו להנהיג את החסידים ברוסיה הלבנה הוא היסס . רק לאחר ששני מנהיגי החסידים בארץ ישראל חזרו והפצירו בו , הוא ניאות ליטול על עצמו את התפקיד . ואולם משעה שהתגבר על היסוסיו , היה עליו להחליט איזה מין מנהיג חסידי הוא מבקש להיות . לנגד עיניו עמדו דגמים אחדים של מנהיגים חסידיים שיכלו לשמש לו מקור השראה . ראש וראשון להם היה הבעש"ט , אדם שרש"ז מעולם לא פגש אך ללא כל ספק שמע עליו רבות . שני לו היה ר' דוב בר המגיד ממזריטש , מי שהכניס את רש '' ז לפרדס החסידות . מסתבר כי ככל שמדובר בדפוסי מנהיגות שהיו עשויים לשמש מקור השראה לרש"ז , נודעה לדוגמה של המגיד ממזריטש חשיבות גדולה במיוחד . הבעש"ט היה עבור רש"ז דמות מיתולוגית , ואילו המגיד היה לו מורה ורב שבבית מדרשו הוא עשה תקופה ממושכת . יתרה מזו , הבעש"ט לא ניהל חצר חסידית , ובימי חייו טרם החלו להתגבש דפוסי הפעולה של החסידות כתנועה . המגיד , לעומת זאת , הוא שעיצב את דמותה של החצר החסידית הראשונה , וזו שימשה לימים מעין דגם אב עבור אלה מתלמידיו שהפכו אף הם ...
אל הספר