התקשיתי להשיב תשובה מלאה על שאלות המחקר בהתבסס על גישת מחקר בודדת . הדבר נבע מכך שפרט לפסקי הדין התיעוד של פעילותו של מני כשופט בית המשפט העליון כמעט ואינו קיים . הוא גם נובע ממורכבות הממצאים המתקבלים בכל אחת מגישות המחקר . השילוב של גישה כמותית , המיושמת ביחס לשני מאגרים שונים , ניתוח טקסטואלי של פסקי דין שאותרו במספר שיטות , ספרי זיכרונות וראיונות אישיים – מאפשר לנו לקבל תשובות יותר מקיפות ומורכבות לשאלות המחקר . התשובה לשאלה האם היה למני דימוי של " אני מסכים" היא קצרה וחד משמעית : אכן – היה לו . לא ברור אם גם שופטי בית המשפט העליון היו שותפים לדימוי זה , אבל ברור כי שכזה היה דימויו בקרב המתמחים , הסטודנטים למשפטים וככל הנראה גם המרצים למשפטים . האם היה אליהו מני שופט חריג במושגי תקופתו במאפייני החלטותיו ? התשובה לכך היא שבעוד שבמרבית הפרמטרים הניתנים לכימות הוא לא היה בעל הנתונים הנמוכים ביותר הרי שברובם היה בתחתית ובמצטבר לא היה שופט אחר שמכלול המאפיינים של החלטותיו היה דומה לזה של מני . מני היה השופט שכתב את ההחלטות הקצרות ביותר שכמעט ולא נלוו אליהן אסמכתאות . הוא כמעט לא היפנה למ...
אל הספר