ילתא הביאה דם [ נידה ] לפני רבה בר בר חנה וטימא לה . חזרה והביאה [ את דם הנידה שלה ] לפני רב יצחק בנו של רב יהודה - וטיהר לה . ( תלמוד בבלי , נדה כ , ע - ב " מתורגם מארמית ) כן , זו שוב ילתא והדם והמראה המביכה שהיא מציבה נוכח עולם ההלכה . אי שה בימי המחזור החודשי מכונה ' נידה , ' אולם לא כל דם שיוצא מגופה של האישה הוא במעמד הלכתי של ' דם נידה . ' " מסכת שלמה " במשנה ובשני התלמודים , " מסכת נידה , " מוקדשת לעיון למדני במיון סוגי הדם הנשי לצורך הגדרתו . מסורת קדומה ( הקיימת עד ימינו ) היא שנשים שולחות את כתמי הדם היוצא מגופן לבדיקה הלכתית של החכמים . החכמים יפסקו אם הדם הוא דם נידה או לא . לפנינו מאבק איתנים על השליטה על הדם הנשי ועל אורחות חייה של האישה . נשים מכירות את המחזור החודשי מתוך תחושות פנימיות של הגוף שלהן , אולם עולם ההלכה הגברי לא יכול להשאיר מקום פנוי משליטתו וגם המחזור החודשי של האי שה צריך להיות מוגדר ומתוחם על ידי הגברים פוסקי ההלכה . הם ולא הנשי ם יחליטו מהו המחזור החודשי ומתי הוא באמת מפציע בגופה של כל אישה . הם ישלטו על הגדרות הפוריות שלה ועל הימים בהם היא ' מותרת לבע...
אל הספר