מיסוד הזכות לייצוג על ידי סנגור מיוחד הסדר חסיון הראיות , המופיע בסעיף 6 לחוק , מביא לפגיעה החמורה ביותר בזכויות העצור ומונע ממנו את האפשרות לעבור הליך הוגן שיבחן את חוקיות מעצרו . רכיב מרכזי בפגיעה הנגרמת מהוראת סעיף 6 הוא העובדה שגם סנגורו מנוע מלהיחשף לחומר הראיות . סנגור כזה מוגבל מאוד ביכולתו לעמוד לימינו של העציר ולסייע להגשמתו של הליך אדוורסרי ממשי , שבו היריבות בין הצדדים מסייעת לחשוף את האמת לפני בית המשפט . ייצוג על ידי סנגור מיוחד , שיהיה זכאי לעיין בראיות החסויות , עשוי לרפא במידת מה את הפגמים שמקורם בסעיף 6 לחוק . אמנם , כנדון לעיל , בהסדר כזה טבועות מגבלות רבות . הסנגור אינו יוכל לחשוף את שראה לפני העציר , וממילא לא יוכל לדעת את תגובתו לחומר . בד בבד יש חשש ממשי שהוראה כזאת תסייע לרשויות להתגבר על עכבות שיש להן היום בנוגע לשימוש באמצעי זה ועקב כך תוביל לעלייה במספר המעצרים . ואולם הסנגור , בייחוד לאחר שיצבור מיומנות , יוכל לגשר על הפער שבין העציר לראיות על ידי חקירה והתעמקות בחומר ובעניינו של העציר . שלא כמו השופט , המתקשה ( בהכרח ) להיות " פה לעציר" ומכוח תפקידו הוא מחוי...
אל הספר