עד כה התייחסתי לחריגותו של חוק המעצרים במארג המשפט הישראלי . הראיתי כי מדובר בהפעלת סמכות שאף כי תכליתה מניעה , יש חשש שהיא תהיה בבחינת מסלול עוקף לדין הפלילי של המדינה ותשמש לצורך ענישה על מעשי עבר . יתרה מזו , בחינה של סעיפי החוק מלמדת על עוד סכנות שעלולות להתממש מיישום לא זהיר של הסמכות , בעיקר על ידי בעל הסמכות אך גם על ידי הרשות השופטת בתפקידיה באישור המעצר ובבחינה המתחדשת שלו מדי שלושה חודשים . שלטון החוק הוא מושג סבוך ורב היבטים , ולא כאן המקום להשוות ולפרש את הניתוחים של הוגי המשפט בשאלת תחולתו . נראה שבישראל מוסכם כי לשלטון החוק יש ( גם ) מובן מהותי . המובן המהותי הוא המתעניין בתוכנו של החוק כדי למנוע ממנו להיות ה"נבל" של רשות המשפט . מובן זה מביט פנימה אל תוכנה של הנורמה ודורש כי הוראותיה יהלמו עקרונות וערכים עליונים . את העקרונות הללו משפטנים מגדירים בכל מיני דרכים . מאיר שמגר מכנה אותם " צו הצדק ; " גם חיים כהן מצביע על הצדק כביטוי להגשמת שלטון החוק המהותי " ) שלטון המשפט" בלשונו (; רונלד דבורקין ( Dworkin ) ואלברט דיסיי ( Dicey ) מדגישים את זכויות האדם כבסיס לקיומו של שלטו...
אל הספר