ג. אוכלוסיית הגטו מבחינה דמוגרפית ותעסוקתית

הכניסה לגטו הביאה לשינויים דרסטיים באורח חייהם של היהודים , בתנאי המגורים , בסולם הערכים ובמדרג הכלכלי-חברתי . בגטו הם עברו למצב חדש , שהתגבש אחרי תקופת האקציות ההמוניות , ובו ניהלו את חייהם החל מינואר 1942 ועד חיסולו בספטמבר . 1943 אף שהאוכלוסייה מנתה רק עשרים אלף איש – שליש ממספרה לפני המלחמה – הייתה זו בבואה של כל שכבות העם , מקבץ של אנשים שניצלו במקרה , ללא העדפה של מעמד זה או אחר . כלי עזר רב חשיבות בבחינת מצבם של התושבים הוא מפקד האוכלוסין שנערך בגטו בסוף מאי 1942 שהיה חלק ממפקד כלל ארצי שהקיף את כל ליטא ובתוך כך גם את העיר וילנה . במפקד הגטו נרשמו שמות הדיירים בכל בית ודירה , עיסוקיהם ושנת הלידה שלהם . כחודש אחרי המפקד נערך בגטו סקר שהשלים את הקודם . המפקד הקיף 14 , 454 17 הרשימות המקוריות נתגלו על ידי ד"ר רחל מרגוליס בארכיון הלאומי הליטאי שבווילנה בשנות התשעים של המאה . ה-20 הן היו כתובות ביד על גבי טפסים וניירות רגילים . הרשימות עובדו ופורסמו על ידי המוזיאון היהודי הממלכתי על שם הגאון מווילנה בשני כרכים : Vilnius Ghetto : Lists of Prisoners , Valstybinis Vilniaus Gaono zydu mu...  אל הספר