בתקופתנו , נתפס בדרך כלל עולם השדים כרחוק עד מאוד מעולמה של תורה ומעולמו של לימוד התורה . הוא מתקשר יותר לאמונות פגאניות או לפולקלור עממי . בזמנים עברו , המצב היה שונה לחלוטין , והדבר ניכר מאוד בספרות התלמודית והמדרשית . השדים , הרוחות והמזיקים היו חלק אינטגרלי מן העולם היהודי , ולא רק מן השוליים העממיים שלו , אלא גם מעובי הקורה הרבנית . הם היו נוכחים בבית המדרש ממש . בלימוד זה אגע בשני מפגשים בין חכמים לבין שדים למיניהם . אעז ואומר , כי תוך כדי הלימוד , הן של הסיפורים שנכיר הפעם והן של סיפורים רבים אחרים , עולה בי ההרגשה כי יש להם למזיקים משיכה מיוחדת כלפי עולם התורה ולומדיה , אף יותר מכלפי בני אדם בעלמא . אין מדובר במפגשים אקראיים , הנקרים בדרכם של חכמים , כפי שיכולים להיקרות בדרכו של כל אדם אחר , מצויה כאן התכוונות מיוחדת מצד השדים . משיכה זו , מובן שאיננה מובנת מאליה . מדוע שיימשכו השדים לעולם שלכאורה מנוגד להם כל כך ? יהיו שיגידו שהם נמשכים אליו כדי להרוס בו , כדי לפתות את המצויים בו , להסית ולהדיח . סביר שממד זה אכן קיים , אולם מעבר לו , נדמה לי שקיים גם ממד נוסף , שמבחינה מסוימת...
אל הספר