במאמר זה אבקש לבחון את עיצובו של השיגעון בדמותן של נשים חלוצות על-פי מספר טקסטים : רשימות שנכתבו על-ידי פועלות בקובץ החברתי של פועלי העלייה השלישית קהליתנו , 184 F הרומן האוטוביוגרפי אנו עולים מאת רחל ינאית בן-צבי 185 F ושלושה רומנים מן המבדה , גיא אוני וחוות העלמות מאת שולמית לפיד , 186 F וכן רומן רוסי מאת מאיר שלו . 187 F במה מתבטאת הנרטיבה של השיגעון בדמויות הנשיות ? האם הן מודעות לו ? כיצד בא לידי ביטוי השיגעון החלוצי הנשי ? אבקש עוד לשאול , במה שונה כתיבה של סופרת-חלוצה על הנושא מכתיבה של סופר או סופרת שאיננו בן תקופת החלוצים ? מתוך מגוון ההגדרות להתנהגות האנושית החריגה והקוטבית , זו המכונה בשם " שיגעון " בחרתי בהתייחסותו של הפסיכואנליטיקן ק . ג . יונג למושג זה . בחיבורו הפסיכולוגיה של הלא-מודע מצייןיונגכיה " לא-רציונאלי " מתקיים בנפש 184 קהליתנו , הוצאת קיבוץ א ' השומר הצעיר , כביש חיפה ' -ג דה , . 1922 הקובץ יצא במהדורה מחודשת על-ידי מוקי צור , קהליתנו , הגות , לבטים ומאוויי חלוצים , יד בן-צבי , ירושלים , . 1988 185 רחל ינאית צבי , אנו עולים , עם עובד , אביב-תל , . 1962 186 שולמ...
אל הספר