הקוראן מקדיש פרק שלם לסיפור על נוח והמבול , לבד מעשרות התייחסויות נוספות המפוזרות לאורך כל פרקי הקוראן . בקווים כלליים יש דמיון רב בין מצבו של נביא האסלאם לבין מצבו של נוח : שניהם פעלו נגד כפירה וכופרים , ללא הצלחה יתרה . על-פי המסופר בפרק 71 אללה שלח אותו להזהיר את בני עמו בטרם " יבוא עליהם עונש קשה . " הפצרותיו לעבוד את אללה נפלו על אוזניים ערלות , בהמשיכם לעבוד אלילים . הפרק מסתיים בתחינה של נוח לאללה שיחוס עליו , על הוריו ועל באי ביתו , שכן אלה האמינו בו , בעוד שעל בני עוולה אחרים - להמיט כליה . בתגובה לפניותיו החוזרות ונשנות משיבים בני עמו כי אינם סבורים שהוא נביא , אלא הוא בודה דברים מלבו . בראות בני עמו של נוח כי הוא בונה את הספינה נגד עיניהם , החלו ללעוג לו , או אז אללה ציווהו להעלות בתיבה " שניים שניים , זכר ונקבה מכל סוג , ואת בני משפחתך ( המאמינים . " ( הספינה נשאה אותם על פני גלים גבוהים בהרים . גם בשלב זה כאשר נוח קרא לבנו להצטרף לספינה , הוא סירב בטענה שימצא מקלט על הר שיגונן עליו מפני המים , אך סופו שהיה בין הטובעים ; בהמשך מסופר כי נשמע קול אומר : אדמה , בלעי את מימייך ...
אל הספר