" החיים הם מה שעושים מהם " - אני אומר לתלמידים בכל שיחת פתיחה באחד בספטמבר . אני יודע שזה משפט נכון רק באופן חלקי , שהרי ישנם משתנים רבים שמרכיבים את החיים ואינם בשליטה שלנו . אבל את המשתנים הללו הם מכירים היטב ; כדי להכיר אותם הם אינם נזקקים לנו . הם זקוקים לנו על מנת שנזרה אור על כל החלקים אשר כן נמצאים בידיים שלהם . אנחנו צריכים להשמיע את הקול שיהדהד להם את החיים שהם יכולים לבנות לעצמם . הם צריכים לפגוש באמצעותנו את הבחירות שלהם . ריטואל מוכר בלא מעט מוסדות חינוך הוא השיחות שמתקיימות " מעל הראש " של התלמיד . בחדר המנהל יושבים התלמיד , הוריו , המחנך והמנהל , וכל השיחה מתנהלת כאילו התלמיד כלל אינו בחדר . מדברים על התלמיד ולא אליו . אנחנו מנסים לשבור את זה . זו לא מנת חלקנו . זו לא השפה שלנו . זה הכי " החיים לא בידיים שלך , " והרי אנו מאמינים שהחיים בפירוש כן בידיים שלהם . הריטואל המזלזל והמקטין הזה מטביע את חולשותיו בנפש התלמיד , המתרגל שהמבוגרים מדברים מעל ראשו ובוחרים בשבילו . אם אנו חפצים באנשים גדולים , יש להעביר אליהם את הכוח לבחור . כמובן , יש לעשות זאת בשום שכל ובהתאמה לכל תלמי...
אל הספר