נדמה שהאתגר הניהולי הגדול ביותר שסימנתי לעצמי היה לסייע לכל השותפים במעשה וברוח - תלמידים וצוות - לטעת משמעות במעשיהם . לטעת במעשי - שלי משמעות . נראה לי , שבעומקם של דברים , זו המשאלה הגדולה ביותר של הבוחרים לעסוק בחינוך : לחיות חיים של משמעות . נאחזתי ברצון שבכל מעשינו יהיה פשר וטעם . שלא יהיו המעשים חסרי תוחלת ותכלית , שנעשים כי כך נהוג כבר שנים ; שנעשים רק משום שכך מקובל . השיח הציבורי בתחום החינוך נוטה לעסוק בסוגיות חשובות , אך לא עיקריות בהכרח . מעמד המורה , הגמול והמשכורות שהוא זוכה להם , מניעת שחיקה בקרב עובדי ההוראה וכד ' - כל אלה חשובים , אך הם ספיחיו של אתגר גדול בהרבה : האתגר ביצירת משמעות . גם אם נשפוך את כל ההון שבעולם על חינוך , גם אם משכורות המורים יהיו כפולות מהמשכורות הממוצעות במשק , גם אם שנת שבתון תהיה אחת לארבע שנים ולא אחת לשבע שנים - חינוך טוב ייעשה רק במקומות שבהם מצליחים לצקת תוכן . לטעת משמעות . רק מערכת חינוך שתשכיל לבטוח באנשיה , שתיתן בהם אמון , שתתערב במקומות שבהם יש בידיה כלים להעניק ותזוז הצדה במקומות שבהם היא מפריעה , מערכת שתתמקד בנטיעת משמעות - תהיה מ...
אל הספר