למאמצים האדירים שעשיתי בכל פעולות האיסוף וזיהוי הגופות של החללים מעבר לקווי האויב היתה מטרה כפולה : האחת , לתת להם קבר בישראל . הם לא נקברו כראוי . עצמותיהם הושלכו לחיות טרף ולעוף השמים והחסד המינימלי ביותר הוא להביאם לקבר ישראל . המטרה השנייה היתה לאסוף עדויות מהערבים שנלחמו שם ומהרועים שידעו הכול , כדי שנוכל לטפל בהתרת העגונות . כשסיימתי את המבצעים העיקריים של איסוף העצמות , התחלתי לבחון את המשמעות ההלכתית של הממצאים שמצאנו ביחס להתרת העגונות שנותרו מכל הקרבות . בסיומו של התהליך ערכתי חוברת שלמה בנושא הזה , ובה ניתחתי על פי ההלכה את כל הממצאים של גוש עציון , של לטרון ושל המקומות האחרים שבהם היו קרבות ונמצאו גופות . בחנתי את כל הפרטים , הן על פי השיטות הקיימות והן על פי שיטות חדשות שהוספתי עליהן . על פי ההלכה , אם אדם נעלם בתוך " מים שיש להם סוף , " דהיינו אגם מים תחום שגבולותיו נראים וברורים , הרי שרואים אותו כאדם שטבע ואיננו בין החיים גם אם גופתו לא נמצאה . ההסבר הוא שמכיוון שמדובר על מקום תחום בגבולות ברורים , הרי שאם היה יוצא מן המים היו רואים אותו . אם לא ראו אותו , סימן שהוא טבע...
אל הספר