סגנונו של הנביא הוא לירי , ציורי , מליצי , מלא פתוס והתלהבות . ממאפייניו : [ א ] כפל לשון להדגשת זריזות ונחיצות : "נחמו נחמו " ( מ , א ;( "אנכי אנכי " ( מג , יא , כה ; נא , יב ;( "למעני למעני " ( מח , יא ;( "אני אני " ( מח , טו ;( "עורי עורי " ( נא , ט ; נב , א ;( "התעוררי התעוררי" ( נא , יז ;( "סורו סורו" ( נב , יא ;( "סלו סלו " ( נז , יד ; סב , י ;( " שלום שלום " ( נז , יט ;( "עברו עברו " ( סב , י ;( "הנני הנני " ( סה , א . < בנבואותיו מצויה ההצטברות הגדולה ביותר של כפלי לשון בספרות המקרא . [ ב ] שאלות ריטוריות : אלה באות לרוב בהקשר פולמוסי ( להלן מבחר דוגמות : ( "מי מדד r'a n מים ושמים בזרת תבן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים . מי תכן את רוח ה ' ואיש עצתו יודיענו . את מי נו 5 ? ץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו " ( מ , יב יד ;( "ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו" ( מ , יח " ;( הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ" ( מ , כא ;( "ואל מי תדמיוני ואקווה יאמר קדוש" ( מ , כה ;( "מי ברא אלה " ( מ , כו ;( "הלוא ידעת אם לא ש...
אל הספר