הציר המרכזי של פרשה זו הוא החזרה בתשובה . השורש שו " ב חוזר בפרשה שבע עשרה פעמים בצורות שונות ואף מסמן את גבולותיה בפתיחה ( ג , א ) ובסיום ( ד , א , ( בעוד שבשלוש הפרשות הבאות תפוצתו דלילה ביותר ( ד , ח , כח ; ה , ג , ו ; ו , ט . ( הלקח העיקרי הוא , שעל אף שהעם מתמיד בחטאיו , שערי תשובה לא ננעלו . ועוד , לפי אמות המידה שנקבעו בחוקת התורה העם החמיץ לכאורה את האפשרות לשוב לאלוהיו ולהינצל מפורענות , ואולם האל אינו כפוף לחוקיו וברוב חסדו , ולמרות בוגדנות ישראל , הוא מוכן לסלוח ולהיטיב , אם העם יביע חרטה כנה . רעיון זה נפרש בהדרגה לאורך הפרשה , ולשאלה "הינטר לעולם " ( פס ' ה ) ניתנת תשובה שלילית : "לא אטור לעולם " ( פס ' יב . ( לפיכך האל קורא לעם לחזור בתשובה ומלווה זאת בתיאור הטוב הצפוי לעם ( פס ' יד יח . ( לקראת סוף הפרשה מוצג העם כמי שאכן נענה לקריאה "שובו בנים שובבים " ( פס ' כב , < ואף דברי החרטה שלו נשמעים כנים ביותר " נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי לה ' אלהינו חטאנו " וגו ' ( פס ' כה . ( נמצא , שאם בדיעבד חרבה ירושלים וגלתה , היה זה משום שלא שעתה לדברי הנביא . ואף על פי כן לעולם אין ז...
אל הספר