יחידה זו היא המשך ישיר של פרק מז . שם נקבעו גבולות הארץ ( פס ' יג ואילך , ( וכאן נקבעת חלוקת הארץ לשבטים . בניגוד לתיאור חלוקת הארץ באמצעות גורל בתורה ( במי לד , יג < ובספר יהושע ( יד , ב , ( אצל יחזקאל החלוקה נקבעת מראש על ידי ה' עצמו . לפיכך הפסקה הדנה בחלוקה לשבטים מסתיימת בנוסחת החתימה "נאם אדני ה "' ( פס ' כט . ( החלוקה לשבטים כאן שונה לגמרי מזו שבשאר ספרי המקרא . יחזקאל משנה לחלוטין את החלוקה ההיסטורית . לא זו בלבד שכל שנים עשר השבטים נוטלים חלקם בעבר המערבי של הירדן , אלא שרוב השבטים מסודרים בסדר שאין לו ולא כלום עם הסדר ההיסטורי . השבטים ערוכים סביב הרצועה המרכזית - בה מצויים המקדש ( בלב "תרומת הקדש לכהנים" [ פס ' י , ([ קרקעות הכוהנים , הלויים , הנשיא והעיר . שבעה שבטים מצפון לרצועה המרכזית וחמישה דרומית לה . אפשר שבכך מבקש יחזקאל לשוות למקדש את מעמדו כמרכז הארץ , ובכך להשוותו למשכן , אשר סביבו חנו השבטים במדבר . נראה שהשבטים ערוכים על פי התייחסותם לנשות יעקב : המתייחסים על הגבירות - רחל ולאה - קרובים אל המקדש , והמתייחסים על השפחות - בלהה וזלפה- רחוקים ממנו . עיקרון נוסף העול...
אל הספר