מעיין המקדש המפריח את ים המלח מז, א־יב

לפנינו תיאור חזוני של פריחת האזור שבין ירושלים לבין ים המלח . בכך מקשרת יחידה זו בין תיאור המקדש ( פרקים מ-מון לבין תיאור גבולות הארץ וחלוקתה לשבטים > מז , יג ואילך . ( נזכר כאן המקדש , ממנו יוצאים המים , ההופכים לנחל והפונה אל "הגלילה הקדמונה " 1 פס ' ח , ( אל האזור המזרחי . אפשר שתיאור אזור זה כפורח באופן מיוחד משמש הקדמה לתיאור חלוקת הארץ לרצועות שוות בין השבטים ( להלן פרק מח . < השוויון בין הנחלות מושג בכך שהאזור המדברי חדל מלהיות צחיח . לתיאור זיקה לתיאורי גן עדן שבמקרא : א . כיכר הירדן מתוארת בספר בראשית , קודם לחורבנה של סדום , כ"כלה משקה , " "כגן ה "' ( בר ' יג , י . ( רמז לשיקומו של האזור מצוי גם ביח' טז , נג נה . ב . על פי בר ' ב , ח מקומו של גן עדן במזרח ; המים יוצאים מן המקדש מצד מזרח , והאזור הפורה הכולל את ים המלח , מצוי בצד הדרומי המזרחי של יהודה . ג . על פי יה ' כח , יד , טז מקומו של גן עדן ב ' הר אלהים , ' והמקדש אף הוא מקומו בהר ( יח' מ , ב . ( ד . כמו בתיאורי גן עדן בבר ' ב , ח ויחי לא , ז , כך גם כאן מודגשת העובדה של ריבוי עצים וייחודם . ה . המעיין היוצא מבית המקדש ...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס