לאחר הפסקה הדנה בשני החגים הגדולים , פסח וסוכות , הנביא מפרט את הנעשה בתחום המקדש בשני מועדים אחרים : שבת וראש חודש . תוך תיאור הנעשה במקדש , מצביע יחזקאל פעם אחר פעם על תפקיד הנשיא ועל מעמדו בתוך הקהל . הדיון הנפרד בשבת ובראש חודש מוצדק מעצם היותם של ימים אלה בני יום אחד בלבד , ובשל השוני הרב בקורבנות ימים אלה מקורבנות פסח וסוכות . זאת ועוד , רק בימים קבועים אלה נפתח השער המזרחי של החצר הפנימית לכבוד הנשיא ( אך ראה פס ' ה ת בהמשך לתפקיד הנשיא בפסח ובסוכות , כן גם ביחס לשבת ולראש חודש , הוא אחראי להבאת קורבנות הציבור ( פסי ד זו . הנשיא הוא היחיד הרשאי לבוא ולצאת באותו שער בשבת ובראש חודש ( פסי ח . ( לעומת זאת במועדים אחרים הוא נחשב כשאר הנכנסים למקדש ( פס ' ט י . ( בכך יוצר יחזקאל מעין איזון ביחס למעמד הנשיא : יש ימים בהם הוא ככל האדם , ויש ימים שבהם הוא ניכר במעמדו ובזכויותיו המיוחדות . כמו בפסקה הקודמת כן כאן , תפישת יחזקאל שונה ממסורות וממקורות הקודמים לו . יחזקאל מקדים את השבת לראש חודש ( פסי א , ד , 0 וזאת בהתאם לתורת כוהנים ( במ' כה , ט ואילך ) אך בניגוד למסורות אחרות במקרא המזכ...
אל הספר