הפסקה הקודמת מסתיימת בקביעת אחריותו של הנשיא להקרבת קורבנות כפרה ( חיטוי , טיהור . ( פסקה זו פותחת בפירוט עניינים אלה . היא נחלקת לשניים : פם ' יח כ עוסקים בחיטוי המקדש בחודש ניסן ; פס' כא כה עוסקים בקורבנות הקרבים בפסח ובסוכות ובמספרם . אין בפסקה כל התייחסות למועדים בני יום אחד : חג הביכורים / שבועות , יום תרועה = ) ראש השנה ) ויום הכיפורים . אפשר שיחזקאל אינו משנה בהם דבר , ועל כן אינו מזכירם . או אפשר שאינו כולל אותם במערכת המועדים , במטרה למעט עד כמה שאפשר את קרבת העם למקדש , לבל יחללו אותו ויטמאוהו . לפס' יח כ , העוסקים בחיטוי המקדש , אין מקבילה בספרות המקרא . על פי נוסח המסורה , נקבע כאן כי בא' בניסן ובז ' בו , יש להקריב פר כדי לחטא = ) לטהח את המקדש ; בא ' בניסן יש לחטא את הכניסה לבית המקדש , את המזבח ואת הכניסה של שער החצר הפנימית הפונה אל החצר הפנימית . לשון אחר , כל החצר הפנימית מטוהרת . ביום ז' בניסן יש לחטא רק את בית המקדש , היינו את מזוזת המקדש . הבדל זה נעוץ בסיבת החיטוי . ביום הראשון יש לטהר אזור רחב יותר , הכולל את מזבח העולה , משום שאזור זד , 'נטמא ' על ידי סוגים שוני...
אל הספר