דמותו של גוג מארץ המגוג איננה נזכרת בספרות המקראית שלאחר תקופת יחזקאל . גם אם מוטיבים אלה ואחרים מצויים פה ושם , שמו של גוג נפקד , והדברים נכונים גם ביחס לספרות בית שני ( הספרים החיצונים , פרט ל'חזון הסיביליות' ג [ מאה בי-מאה אי לפסה . ([ נ" יוצא מן הכלל תרגום השבעים בשני מקומות . בתרגום לבמ' כד , ז : "וירם מאגג מלכו " תרגמו 'וירם מגוג מלכותו ( והשווה לנוסח השומרוני : "וירום מגוג מלכו , (" ובתרגום לעמי ז , א : "והנה לקש אחר גזי המלך " תרגמו 'והנה זחל אחד גוג המלך . ' למרות אי םבירותם של תרגומים 'מוזרים' אלה , אפשר שהם מלמדים על מקומו של גוג בתודעה האסכטולוגית של המתרגמים עצמם , או של מעתיקי הספרים שקדמו להם . א . השם 'גוג ומגוג . ' הצירוף 'גוג ומגוג ' מצוי בספרות חכמים , אף שהצירוף עצמו אינו מופיע בפרשת גוג שבספר יחזקאל . כאן גוג הוא שמו של מנהיג קבוצת שבטים עמים , ומגוג הוא שם עם או שם מקומו . דומה שהעדות הקדומה ביותר לצירוף זה מצויה בפשיטתא , בכותרת לפרקים לח-לט : "על דבית גוג ומגוג דםלקין עליהון מא דסלקא מן בבל" ( על בית גוג ומגוג שעלו על אלה שעלו מבבל . ( לשון הפשיטתא קרובה ללשונם ...
אל הספר