המונח "יום ה "' או "יום לה , "' מופיע בספר יחזקאל פעמיים : לעיל יג , ה ובפרק ל , פס' ג . כמו כן משתמש יחזקאל בצירופים נוספים הקשורים ליום ה , ' כגון "יום עברת ה '" ( ז , יט ) או "יום ענן וערפל" ( לד , יב . ( העדות הקדומה ביותר לשימוש במונח זה מצויה אצל עמוס . תחת לראותו כיום ישועה לישראל מאויביו - כתפישה העממית , רואה עמום ביום ה ' יום פורענות אף לישראל : "הוי המתאוים את יום ה' למה זה לכם יום ה ' הוא חשך ולא אור " 1 עמ' ה , יח . ( מדברי עמוס ניתן ללמוד כי הרעיון של יום ה' קדום לעמוס ( שחי במאה ח' לפסה , ( נ " וכי בעיקרו יום ה ' נתפש כיום פורענות לאויבי ה י . משמע זה של יום ה ' עולה אף מדברי יחזקאל ונביאים אחרים . ואמנם יחזקאל משתמש בכינוי יום ה' הן בתיאור פורענות העומדת להתרגש על ישראל ( פרק זן , הן בפרק ל המתאר את הפורענות הקרבה על מצרים . מתוך הקשרי הכינוי יום ה ' אצל יחזקאל ניתן ללמוד כי יום זה אין לו ולאחרית הימים ולא כלום , שכן לא זו בלבד שיחזקאל רואה את יום ה ' כיום הקרוב לבוא ( פרק ז ; ל , גן , אלא אף פורענות שבעבר נתפשת אצלו כיום ה . ' כך מאשים יחזקאל את נביאי השקר שלא מנעו את ...
אל הספר