נבואה שנייה על מצרים (כט, יז־כא)

יז ויהי בעברים ו & בע # נה כראש ? י ; באחד לחרש rrri ךבר יהוה אלי לא מר : יח בך אדם נבוכךךאצך מלןל ב בל העביד את חילו עבדה גדולה אל צר כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ( שכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה א ^ ר עבד עליה : יט לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתז לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים bbt \ ז \ 1 מ 7 ] N I & לל , 7 ובזז בזה- ^ והיתה שכר לחילו : כ פעלתו א ^ ר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים א ^ ר ע ^ ו לי נאם אדני יהוה : כא ביום ההוא אצמיח קרן לבית י ^ וראל ולןל אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה : לנבואה זו , הנושאת את התאריך המאוחר ביותר שבנבואות ספר יחזקאל , אין אח ורע בכל המקרא כולו . מבחינת תוכנה היא מוזרה מאוד : מצרים תינתן ביד מלך בבל במקום צור שלא נפלה לידיו , כפיצוי על מאמציו שלא הניבו פרי . הנבואה מבטלת כביכול את נבואות החורבן על צור , נבואות שנאמרו על ידי יחזקאל קודם לכן ( לעיל פרקים כו-כח . ( זאת משום שהמצור הבבלי על צור שנמשך שלוש עשרה שנד , 571-585 ) לפסה " נן הסתיים בלא שנכבשה על ידי נבוכדראצר מלך בבל .  אל הספר