הנבואה הרביעית והאחרונה על צור היא הסתומה מכולן . ניתן לומר כי הנבואה מתארת את מלך צור כמי שהיה בגן העדן וגורש ממנו . אך תיאור זה מעלה קשיים רבים , לאו דווקא ביחס לתיאורו של מלך צור , אלא ביחס לדימויים בהם משתמש הנביא . תרגום השבעים שונה מנוסח המסורה באופן משמעותי : בעוד שעל פי נוסח המסורה מלך צור מושווה לכרוב שחטא ונענש , על פי השבעים הכרוב הוא זה שהעניש את המלך . בפרטים רבים שונה סיפור גן העדן שכאן מזה שבספר בראשית ( פרק גן , ועל כן נשאלת השאלה מהו היחס בין שני הסיפורים : האם לפנינו מסורות ישראליות שונות ? האם עיבד הנביא , לצרכיו , מסורת המצויה בספר בראשית ? או שמא הסתייע יחזקאל במסורת כנענית דווקא בפנותו למלך צור ? נוסח המסורה נראה עדיף על פני השבעים , ולו מבחינת הכלל lectio diffidiior ( הטקסט הקשה עדיף : ( דווקא תיאורי גן עדן השונים מאלה שבספר בראשית נראים לנו מקוריים ועדיפים על תיאורים המקרבים לסיפור שבבראשית . תרגום השבעים , כאן ובמקומות אחרים מנסה לקרב את נבואות יחזקאל לחומש : בעוד נוסח המסורה מונה ( פס ' יג 1 תשע אבנים יקרות מתוך אבני החושן שהכוהן הגדול נשא על חזהו , הרי תרגום ...
אל הספר