מחוור הנבואות על צור מסתיים בשתי נבואות קצרות , כל אחת מהן פותחת בנוסחת ההתגלות השכיחה "ויהי דבר ה ' אלי לאמר . " בניגוד לנבואות הקודמות , המופנות באופן כללי לעיר צור על תושביה ועוזריה , שתי הנבואות האחרונות מכוונות למלך . נבואה אחת ( פס ' א י ) מאשימה את נגיד צור בהאלהה עצמית , והנבואה האחרת ( פס ' יא יט , ( מאשימה את מלך צור בשחיתות מוסרית , עקב עושרו הכלכלי . שתי הנבואות מתייחסות אפוא לגובה לבו של מלך צור ולחוכמתו . הנבואה השנייה רואה במלך צור דמות מיוחדת במינה , והוא מושווה בה לכרוב השוכן בגן אלוהים . תפישה יחידאית במקרא כולו . שתי הנבואות מגלות זיקות מגוונות לנבואות הקודמות . בנבואה הראשונה , הביטוי "בלב ימים " ( פעמיים : פס' ב , ח , ( יוצר קשר עם הנבואה הקודמת , בה מופיע הביטוי ארבע פעמים > כז , ד , כה כז . ( בנבואה הראשונה יש התייחסות מפורשת לעושרה הרב של צור ולמסחרה הענף ( פס' ד ה , ( נושאים העומדים במרכז תיאור צור בפרק כז . לנבואה הראשונה בסדרת הנבואות על צור ( כו , א 0 נקשרת הנבואה השלישית שלפנינו בכך ששתיהן מייחמות את מפלתה של צור לגויים העומדים למוטטה . אך כאמור , בעוד שלע...
אל הספר