הארגון הטכנוקרטי

את המאפיינים המתפתחים היום בארגונים ובמקומות העבודה , בעקבות השינויים הטכנוקרטיים בחברה , מציגה היטב בוריס . ( Bums , 1993 ) בעקבות הגלובליזציה וקפיצת הענק בקדמת הטכנולוגיה חלה האצה במורכבות התהליכים הדורשים התמקצעות ארגונית וטכנית . דרישה זו כבשה גם את תפקידי הניהול וגם את הפיקוח והתיאום של מערכות המסייעות לניהול . התמקצעות זו קיבלה כאמור את הגושפנקה של הסמכה אוניברסיטאית רשמית המספקת ידע או תדמית של ידע . ומכאן שהידע מגיע אל הארגונים מחוץ להם דווקא , ולא מהצטברות ניסיון של הארגון עצמו . נוסף על כך , הצורך בתגובה מהירה לסדרה רחבה של התרחשויות ברמות שונות ובמקומות שונים דורש גמישות , וגמישות סותרת את הנהלים המקובלים בביורוקרטיה הארגונית הקלסית . בתנאים האלה , ארגון העבודה משתנה שינוי ניכר . הפיקוח הישיר על העובדים , שהיה טמון במיכון עצמו או בידי מנהלי עבודה , והפיקוח הביורוקרטי , שנעשה בדרך של רישום , מפסיקים להיות יעילים ברמות המקצועיות הגבוהות . בהיעדר פיקוח וה , נסמך הפיקוח על בקרה מקצועית של עמיתים מצד אחד ולקוחות מצד אחר — שני גורמי בקרה שהם חיצוניים לארגון עצמו , אך כלפיהם מופנית...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב