ההתעניינות בנושא המגזר השלישי קיבלה תנופה חדשה עם הקמתו , בשנת , 1998 של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב . בפרסומי המרכז מאופיין המגזר השלישי הישראלי כמכלול הארגונים ללא מטרת רווח שמטרותיו העיקריות הן הספקת שירותים במגוון תחומים ופיתוחה של חברה אזרחית ( גדרון , כץ , ובר , . ( 2000 בעוד המטרה הראשונה מתמקדת במילוי משימות שהממשלה אינה רוצה או אינה יכולה למלא , נושאת המטרה השנייה אופי פוליטי-חברתי . הניצנים הראשונים בישראל מזוהים עם תנועות המחאה האנטי-ממסדיות של הפנתרים השחורים ועם הופעתן של העמותות למיניהן בשנות השמונים . מגמות אלה היו אמורות לבטא את אוזלת ידו של הממסד הפועלי מול בעיות העוני והמתח העדתי . ואולם , עיון במבנה המגזר השלישי בישראל ובתחומי פעולתו מצביעים על היעדר כמעט מוחלט של יוזמות כלכליות הננקטות על-ידי התושבים . לעניות דעתנו , בהיעדרן לא יהיה פתרון של ממש לבעיות הפערים , העוני וההדרה החברתית . עם כל הכבוד לממדיו של המגזר השלישי בישראל ומלוא ההערכה למרכיב הוולונטרי שבו , שינוי חברתי-כלכלי של ממש לא יבוא מעצם קיומם של ארגונים ללא מטרת רווח דוגמת א...
אל הספר