יחסי אלון עם פרס אחרי המהפך היו קולגיאליים . הוא שיתף פעולה עם פרס , אבל זלזל בו . אלון ראה בפרס איש שלא לחם במלחמת העצמאות , ובשיחות פרטיות כינה אותו "סוחר נשק . " הוא ראה בו אדם לא ישר אשר תככיו ומגעיו עם גורמי ימין בתקופת ממשלת רבין היו בין הגורמים שהביאו לנפילת המערך בבחירות . 1977 אלון ראה את עצמו מתאים יותר מפרס להנהיג את מפלגת העבודה . הוא גם לא נתן אמון בפרס בתפקידו החדש כיו"ר מפלגת העבודה , ושמר את צעדיו במפלגה , שלא " יאגף" או יפתיע אותו . מתחילת דרכו כמספר שניים במפלגה חשב אלון על התמודדות על ההנהגה והמועמרות לראשות הממשלה , אבל חיכה לשעת הכושר המתאימה . במהלך 1979 הוא החל לארגן את מחנהו בלי להודיע בפומבי כי הוא מתכוון להתמודד . אחד המהלכים המרכזיים שהוביל אלון היה איחוד הקבה"מ עם איחוד הקיבוצים כדי ליצור כוח חזק ורב יוקרה בתוך מפלגת העבודה , אשר , כך הניח , יתייצב רובו ככולו מאחוריו ( ראו בהמשך . ( לאחר שמהלך זה יושלם או יהיה בשלבים מתקדמים תיכנן אלון ליצור מערך כוחות חדש בתוך מפלגת העבודה ולהתמודד על ראשות המפלגה מול פרס . עד שכוח זה יגובש לא התכוון אלון לצאת להתמודדות גלו...
אל הספר