מראשית ימיו , כאמור , היה למרחב שרוי בגירעון מתמיד . למרות ( ואולי בגלל ) איכותו נשארה תפוצתו ללא שינוי , על אף כל המבצעים להגדלתה שנערכו בקרב חברי אחה"ע וציבורים אחרים . חברי המערכת העירונים המקורבים לאחה"ע חרדו לעתידו של העיתון והפצירו בהנהגת אחה"ע לעשות לחיזוקו . התוצאות לא היו משמעותיות . מראשית שנות השישים הורגשה בציבור הישראלי הסתייגות מעיתונים מפלגתיים . למרחב לא השיל מעליו את התדמית של עיתון מפלגתי מובהק ולא חדר לקהלים חדשים . לכל העיתונים היומיים פרט ללמרחב , כבר היה בשנות השישים מוסף שבת . למרחב לא יכול היה לממן מוסף ונוצר פיגור עיתונאי חמור אחרי שאר העיתונים . כמות המודעות שקיבל למרחב לא הייתה גדולה . מוסדות ההסתדרות שנשלטו על ידי מפא"י לא נתנו לו מודעות . בשנות השישים גדלו ההוצאות בקצב מהיר מן ההכנסות והגירעון הלך וגדל . במזכירות הקבה"מ וגם בקרב גזברי הקיבוצים עלו שאלות עד מתי יקיימו את העיתון בגירעון גדל והולך . אחרי האיחוד פנה הקבה"מ לספיר , מזכ"ל מפלגת העבודה ומינואר 1970 שר האוצר , שיסייע בכיסוי גירעונות למרחב וחובות אחה"ע . ספיר , לאחר התלבטויות ושינויי דעה , הסכים לעז...
אל הספר